רגעים קטנים של אושר....
משנת 2013 היה לי חלום קטן ללכת לים לבד, אני עם עצמי, או אולי עם ספר או מחשב עד שסוף סוף הצלחתי להגשים אותו, לא כי זה משהו שלא ניתן לעשות אלא מה אני אלך רק עם עצמי? בלי אף אחד? לא אדאג לאף אחד? לא אקשיב לאף אחד?
אקשיב רק לעצמי ואהיה עם עצמי, תחושה מוזרה לגמרי, כי תמיד יש לנו זמן לכולם לאהוב, להכיל, לדאוג, לרצות. יש כאלו שיקראו עכשיו ויגידו זה כל כך בנאלי, מה מלהיב בזה ויהיו כאלו שיזדהו, הכמה שעות האלו לבד נתנו לי המון אנרגיה, המון מחשבה, המון קבלה עצמית ורצון לעוד.
מאחלת לכל הקוראים למצוא זמן לעצמכם, לעצור, להתבונן ולעשות משהו לבד שגורם הנאה, להוכיר לעצמכם על דברים טובים שקרו.
אני גם לא טיפוס של לבד, עכשיו כשאני יודעת מה זה -זה נותן תחושה נדירה, תחושה של התמלאות באנרגיות חדשות, רוגע וחיבור פנימי.
שתפו גם אתם מה אתם/ן אוהבים/ות לעשות לבד ומה זה גורם לכם.
כשאנחנו לוקחים מקום לעצמינו אנו מתמלאים באנרגיות חיוביות.
